בחיים צריך לנסות דברים חדשים, אלא אם כן הם טיפשיים.
אנחנו בעד ניסיונות בהקשר של אימון ותזונה. אנחנו
תמיד שמחים לשמוע ולבדוק גישות חדשות, אך המבחן שקובע בסופו של דבר, אם נאמץ שיטה
זו או אחרת, הינו מבחן התוצאה. זה סוג של טיפשות להתמיד בדרך, שאינה מביאה תוצאות,
אלא אם כן, מספקת אותך ההנאה שבדרך עצמה.
דבר ראשון שאנחנו עושים, הוא להשקיע זמן (ולעיתים, לא מעט כסף) כדי ללמוד מאנשים
מקצועיים ככל האפשר. בהמשך, נתנסה באימונים עצמאיים של עצמינו כדי לרכוש ניסיון
תנועתי, תוך הרחבת הידע התיאורטי. רק בסוף התהליך נתנסה באימון של המתאמנים שלנו.
בצורה זו ניתן להבטיח אימון מקצועי ובטוח יותר.
הווה אומר, שטרם בואינו לאמץ כל
רעיון/גישה/גימיק חדש בשטח, אנו בודקים, כיצד הם מתיישבים עם עקרונותינו
ואמונותינו, ומובן שגם עם נסיונינו. מאמנים שמנסים כל גימיק חדש שצץ מאבדים מיעילות
האימון. לכן, טרם יישום של משהו חדש באימון, יש לעצור ולחשוב: האם יש בכך הגיון? כיצד
זה מתחבר לאמונה התנועתית שלי? האם בסופו של יום, המתאמנים תחתיי יפיקו מזה תועלת
כלשהי?
שנינו, זיו ואילת, התאמנו, מספר שעות לא מבוטל,
תחת עידו פורטל באופן אישי וקבוצתי. אחד הדברים, שמאפיינים את שיטתו ואמונתו, היא
היכולת להסתכל קדימה, להציב מטרה ולהגיע אליה, גם אם לפעמים היא נראית בלתי אפשרית
למתאמן תחתיו. עם הזמן, אתה למד, ששום דבר אינו בלתי אפשרי. הכול תלוי בכמה אתה
רוצה את זה באמת ומוכן להשקיע. אתה גם לומד לשחרר ולהעביר את המושכות למאמן שלך,
כדי שיוביל אותך למטרה המבוקשת, גם כשזו לא תמיד ברורה לך.
בקיצור חברה, אם החלטנו שהגיע הזמן שתעמדו על
הידיים, אז אנא שחררו וסמכו עלינו. אתם לא תאמינו לאן תגיעו. הדרך ארוכה ומייגעת,
אך תוצאות זה שם המשחק.
נתראה באימון עם הרבה כוח ורצון!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה