מצמחונות לפלאוליזם (תזונה קדמונית): חלק ג'

מצמחונות לפלאוליזם (תזונה קדמונית): חלק ג'

אילת מרום

למי שלא קרא את חלק א' לחצו כאן 

ולמי שלא קרא את חלק ב' לחצו כאן

בתחילת 2005, עם ילדה בת חודשיים, טסנו לשנה למלבורן, אוסטרליה, להשתלמות מקצועית נוספת של ליאור, בעלי. אחרי כחודשיים של התארגנות, כשרוני הייתה בת כ- 4 חודשים, שבתי לאימונים במכון כושר באזור. שוב חזרתי לשגרת אימונים אירוביים בשילוב עם אימוני Body Pump. התזונה שלי לא הייתה מסודרת במיוחד, ולאט לאט הבנתי שעלי להכניס עצמי שוב למסגרת של תזונה מסודרת על פי תוכנית ברורה. נתקלתי בספר, שזכה לפופולאריות גבוהה באוסטרליה באותה תקופה, ובגדול עברתי לתזונה, שמגבילה את כמות הפחמימות, בעיקר ממקורות דגניים. אז גם החלטתי, שאני מכניסה בשר שוב לחיי, כלומר תהליך החזרה בשאלה הסתיים סופית מבחינתי. מאז אני מורעלת על בשר. אין ספק, שהשינוי עשה לי טוב, הן מבחינת מראה והן מבחינת תחושה.

בתחילת שנת 2006 שבנו ארצה. אז נכנס לחיי עידו פורטל. נחשפתי לשיטות אימון חדשות לגמרי מבחינתי (עידו היה הראשון שהביא את שיטת קרוספיט לארץ, אם כי, לא באופן רשמי). התחלתי לעסוק בבניית כוח. בשלב מסוים פניתי לעידו כדי לשפר את תוכנית התזונה שלי על מנת להשיג את החיטוב אליו שאפתי. דרכו התוודעתי לתזונה הפלאוליטית ולשימוש בתוספי תזונה, בעיקר אומגה 3 במינונים גבוהים. תחילה ירדתי באופן דרסטי במזון ממקור של דגנים (חיטה, אורז, שיבולת שועל וכו') וסוכרים עד הימנעות מוחלטת, ובהמשך עם השנים התחלתי להשמיט עוד ועוד מרכיבים לא רצויים כגון, מוצרי חלב, פירות וירקות מסוימים. קיימות נפילות לאורך הדרך, אך גם הן יותר ויותר מבוקרות עם השנים. לרב, כאשר אני "נופלת", מדובר במינוני יתר של אגוזים או גבינות שמנות. אם אני באירוע או בסופ"ש ואני אוכלת קצת יותר בשר או ירקות מן הנורמה השגרתית שלי, אינני נכנסת למרה שחורה, אלא מקבלת זאת כסטייה מקובלת. אני כבר שנים לא נוגעת במתוקים, לחמים, פסטות וכו', והדבר אינו מהווה הקרבה מבחינתי, כי זה פשוט לא חסר לי. ההימנעות מקלה מאוד ומבטלת את הצורך לחלוטין.

תחת תזונה פלאוליטית עברתי הריון נוסף בשנת 2009-2010. הריון שעבר בקלות, ללא סיבוכים (פרט לשבועיים קשים בהם חליתי בשפעת חזירים, אבל עברתי אותה ללא סיבוכים, דבר שאני בהחלט מייחסת לחוסנו של גופי בעקבות האימונים והתזונה), ובו המשכתי להתאמן באמוני כוח כמעט עד סופו. הלידה הייתה מהירה (45 דקות מכניסתי לבית החולים) וללא אפידורל.

אני מקפידה לבצע בדיקות דם שגרתיות, שכוללות גם פרופיל שומנים וסוכר בצום. מאחלת לכולם כאלו ערכים (כולסטרול טוב של 109 הוא בהחלט נתון מרשים). אין לי ספק, שמבחינת האופי ההורמונאלי שלי זו התזונה, שמתלבשת עליי הכי טוב. עם תזונה צמחונית, מרובת פחמימות, כפי שניהלתי בעבר, יש מצב שכבר היום הייתי במצב של טרום סוכרת.

בקיצור, יש הרואים בכך אורך חיים סיזיפי במקצת. אני רואה בכך בחירה, שהיא תוצר של ניסוי מתמשך על עצמי. אני יודעת, מה גורם לי להרגיש טוב וממה עלי להימנע. הגוף שלנו הוא בסך הכול מכונה משוכללת, שזקוקה לדלק איכותי כדי לתפקד טוב לאורך זמן. זכרו זאת בכל פעם, שאתם שוקלים לזרוק לתוכה זבל!

אילת

 כדי לקרא עוד על אילת לחץ כאן

  בקרו אותנו בפייסבוק - Magma-Fit FB

מצמחונות לפלאוליזם (תזונה קדמונית): חלק ב'

מצמחונות לפלאוליזם (תזונה קדמונית): חלק ב'
אילת מרום

למי שלא קרא את חלק א' לחצו כאן

אנסה לתאר בפניכם את התהליך שעברתי בקצרה. בגיל 13 החלטתי, כחלק מגחמה רגעית, להפוך לצמחונית. פשוט לא אהבתי לאכול בשר, והודעתי למשפחתי, כי מעתה ואילך איני אוכלת בשר (כולל עוף) ודגים. יש לציין, כי אמי זרמה עמי, ולא התעקשה, אולי כי היא בעצמה, לא הבינה עד כמה בשר קריטי לתזונתנו. הייתי נחושה בבחירתי זו לאורך כ- 15 שנה, כלומר עד גיל 28 כמעט. במהלך שנים אלו סיימתי בית ספר לרפואה, הכרתי את בעלי ומבחינה ספורטיבית עסקתי בעיקר בפעילות אירובית, כגון אירובי מדרגה ועיצוב וחיטוב. בשלב מסוים עברתי לעבודת חדר כושר, אך התמקדתי בעיקר בפעילות סבולת לב-ריאה. יש לציין, כי את בית ספר לרפואה העברתי בעייפות מרובה, שהתבטאה בחוסר יכולת להישאר ערה בהרצאות, מעניינות ככל שיהיו. לא העליתי בדעתי, כי התזונה קשורה בכך, כיוון שלפי ספירת הדם לא הייתי אנמית, והצלחתי להחזיק מאגרי ברזל בגדר הנורמה, אם כי, בגבול התחתון. ויטמין B12 לקחתי כתוסף תזונה. התזונה שלי כללה הרבה מזון מעובד, כגון תחליפי סויה והרבה מאוד דגנים וקטניות, פירות וירקות, ומוצרי חלב. עד היום זכורה לי אותה עייפות וכבדות של אחרי ארוחה, שבאותה תקופה חשבתי, שזו תגובה טבעית של הגוף לאחר אכילה, וצריך ללמוד לקבל זאת. כיום אני כבר יודעת, שתחושה זו משקפת בחירות תזונתיות לא נכונות.

אתם בוודאי תוהים, מה הביא למפנה. אני מגדירה עצמי כטיפוס מכוון תוצאות, כלומר, אם דרך כלשהי אינה משיגה תוצאה שאליה אני מכוונת, אזי אחפש דרך חלופית. התמזל מזלי, ובשנת 2002 התלוויתי לבן זוגי, ליאור, להשתלמות מקצועית בהונג קונג. מקום מופלא, יש לציין. מצאתי עצמי מתאמנת שש פעמים בשבוע ולראשונה נחשפתי לעבודה עם משקלים כבדים יותר ואלמנטים מעולם הרמת המשקולות באימון קבוצתי, שנקרא Les Mills Body Pump. וואלה, פתאום ראיתי, כמה עבודה עם משקל תורמת להרזיה מבחינת אחוזי שומן ולחיטוב. אז גם התחיל לחלחל לי, לאחר שקראתי ספרים בנושא, שאולי התזונה שלי לוקה בחסר, כיוון שאיני מגיעה לרמות החלבון המלא החיוניות לי. אז  נפל הפור, והחלטתי, באופן שכלתני לחלוטין, להוסיף דגים ופירות ים לתזונתי. הונג קונג הינה מקום מושלם לשינוי מסוג זה מבחינת מבחר פירות הים והדגה שיש שם, וכן אופני ההכנה. מובן, שאחר כך הצטערתי, שלא עשיתי זאת קודם לכן. במקביל בניתי לי מעין תוכנית תזונתית, שהתבססה על כמות של כ- 6 ארוחות קטנות יחסית של מנה חלבונית ומנה פחממתית (דגנים וירקות). הצלחתי לרדת יפה באחוזי השומן בצורה זו, אך עדיין לא התחטבתי ולא בניתי מסת שריר כפי שייחלתי.

אחרי חצי שנה בהונג קונג שבנו לארץ. המשכתי להתאמן במרץ במכון כושר בשילוב של עבודת סבולת לב-ריאה מגוונת ועבודה עם משקולות. שיטת Body Pump עדיין לא הגיעה לארץ. בשלב מסוים החלטתי, שאני מעוניינת להיכנס להריון. הפסקתי עם הגלולות למניעת הריון, אך גיליתי, שהמחזור החודשי שלי, שבעבר היה סדיר אינו מופיע. אז גיליתי, שיש לי תת פעילות גבולית של בלוטת התריס, שבהחלט תרמה לבעיה. עד היום אני נוטלת הורמון חלופי. בהמשך גיליתי, שאני סובלת גם משחלות פוליציסטיות (PCO), דבר שגורם לביוצים לא סדירים, ועל כן גם לווסתות לא סדירות. ממש חגיגה הורמונאלית. מסתבר, ש- PCO הולך יד ביד עם נטייה לעמידות לאינסולין, דבר שבפני עצמו הוא גורם סיכון לסוכרת. אני מלאה אתכם בפרטים הקטנים, כדי שתבינו בסופו של דבר, עד כמה התזונה שבחרתי בה מתאימה לי. הרופא המטפל שלי, דר' זלוצובר, שאני חווה לו המון, היה מספיק מעודכן דאז כדי להמליץ לי על סדרת טיפול בגלוקופאג' (תרופה, שמעלה את רגישות התאים לאינסולין) במקום טיפול הורמונאלי להשריית ביוץ. הפלא ופלא! לאחר כחודשיים של טיפול נכנסתי להריון ראשון ובסוף שנת 2004 ילדתי בת מקסימה, רוני. יש לציין, כי במהלך ההיריון הזה היו לי חודשיים ראשונים קשים, אך בסך הכול הוא עבר חלק, והסתיים בלידה רגילה תחת אפידורל.

אז מה הלאה? למה לא להסתפק בדגים ופירות ים? מדוע הוספתי גם בשר לתזונה? על כך בהמשך.....

אילת

כדי לקרא עוד על אילת לחץ כאן 

  בקרו אותנו בפייסבוק - Magma-Fit FB

מצמחונות לפלאוליזם (תזונה קדמונית): חלק א'

מצמחונות לפלאוליזם (תזונה קדמונית): חלק א'

אילת מרום

כמעט אין יום שעובר בלי, שאנשים פוערים פיות, לאחר שהם שומעים על אורח החיים התזונתי, שאני מנהלת. הוא נראה להם לעיתים הזוי ובלתי אפשרי. התגובות האופייניות הינן: " מה, את לא אוכלת בכלל לחם/ פסטה/ עוגות?" "אפילו חתיכה קטנה, לא?", "אבל הגוף זקוק לפחמימות...." "את בטוחה שזה בריא..." ועוד ארוכה היריעה.

בקיצור נמרץ, ביומיום השגרתי שלי אני ניזונה מחמש ארוחות בהפרשים של כ- 3 שעות ביניהן: ארוחת בקר, שכוללת 2 ביצים קשות ו- 5-10 אגוזים מסוגים שונים, ו- 4 ארוחות נוספות, שכוללות כ- 150 גרם מנת בשר מסוגים שונים (בקר, כבש, עוף, חזיר, הודו) ומנתחים שונים/ דג (בעיקר סלמון ולברק)/ פירות ים (בעיקר שרימפס, קלמרי וצדפות). למנת הצהריים מתווספת מנת ירקות של כ- 400 גרם (בעיקר: כרוב לבן, חסה, כרוב ניצנים, שעועית ירוקה, ברוקולי, תרד, מנגולד, אספרגוס ועלים אחרים, כגון קייל). מבחינת שתייה: מים, לימונדה סחוטה טבעית ממותקת בסטיביה, עד 3 כוסות קפה ממותקות סטיביה בתוספת שמנת, וחליטות צמחים ממותקות סטיביה. מובן שלכל כלל יש יוצאים מן הכלל, בעיקר בסופ"ש, אבל גם אז הסטיות שלי הינן לרב במינונים, ופחות מבחינת מאכלים אסורים. אני נמנעת לחלוטין מסוכר ודגנים, ככל שהדבר תלוי בי. אני מתספת עם אומגה 3, מגנזיום, אבץ, ויטמין E  ו-   D, ומולטי ויטמין. לאורך אימון אני צורכת BCAA, ולאחריו מנה קטנה של פירות יער.

נשמע מסובך? הכי פשוט שאפשר. זה כבר חלק ממני. זה פשוט מאפשר לי לשמור על תפקוד יעיל לאורך כל היום ולהגיע לאימונים במיטבי. אך לשגרה התזונתית הזו לא נולדתי. לקח לי, לצערי, די הרבה זמן עד שמצאתי את נוסחת הפלא, שמתאימה לי. אפשר להגיד, שכיום אני מיישמת את התזונה הפלאוליטית באופן די קיצוני. כיצד הגעתי לכך? את התהליך שעברתי אתאר בהמשך.  

המשך יבוא.....

אילת

 כדי לקרא עוד על אילת לחץ כאן

 בקרו אותנו בפייסבוק - Magma-Fit FB